<h1>מעשה הגאונים סימן פ"ג</h1>
<h2>דף ו:</h2>
וששאלתם הבערה (לחלק) [ללאו] יצאת דברי ר' יוסי ור' נתן אומ' לחלק, לחלק מאי. כך פירושה לחלק מלאכות, דתנן [שבת ע"ג ע"א] אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, מן התורה מניין שהוא ארבעים חסר אחת דכתיב [שמות ל"ה] ויקהל משה את עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים היה למקרא לומ' (ואלה) הדברים וכיון דאלה ריבה למיניינא הוא דאתא אלה שלשים ושש, ומיד הוה ליה למיכתב דברים וכתב הדברים, הדין ה"א ריבויא הוא הוסיף לו מלאכה אחת, ודברים עצמן שנים, דברים הדברים ואלה הדברים הרי כאן ארבעים חסר אחת, אתיא להו מדברים הדברים, לא תבערו אש למאי אתא ר' יוסי אומר לאפוקי מכרת ואוקומיה בלאו גרידא. ר' נתן אומר לחלק דאי לא כת' רחמנא לא תבערו הוה אמינא עד דעביד ארבעים חסר אחת כולהו לא מחייב כרת או סקילה ואם עשאן כולן בשוגג אין חייב אלא אחת, השתא דכתב רחמנא לא תבערו פרט להבערה למיגמר דכל חדא ודא דעביד אי במזיד ועדים והתראה בסקילה, ואי במזיד בלא עדים בכרת, ואי בשוגג חייב חטאת על כל אחת ואחת דקאמרינן [שם ע"ב] מניינא למאי אמר ר' יוחנן שאם עשאן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת והילכתא כר' נתן דקאים ר' יוחנן כוותיה. וכי דקאמרינן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. תולדותיהן כיוצא בהן לא שנא אב חטאת [וכו'] וקרי ליה תולדה דאי עביד שתי אבות בהדי הדדי מיחייב על תרוויהו ואי עביד אב ותולדתה על אב מיחייב ועל תולדה לא מיחייב.
